האם כדאי לי להעביר אבחון שפה לילד עם ASD?

זו שאלה שחוזרת על עצמה כמעט בכל מפגש הדרכה שאני מקיימת עם צוותי מטפלים במסגרות החינוך המיוחד.

בתחילת כל שנת לימודים, צוותי המטפלים עסוקים בהיכרות עם הילדים ובהערכת היכולות והצרכים שלהם.

באופן טבעי עולה הרצון להשתמש במבחן שפה סטנדרטי - כזה שבסופו מתקבל ציון, ואפשר להשוות את ביצועיו של הילד לנורמות הגיל.

למבחני שפה יש יתרונות רבים. הם מספקים מידע חשוב על יכולות שונות, מאפשרים השוואה לנורמות ומסייעים בקבלת החלטות קליניות.

אבל אצל ילדים עם ASD חשוב לשאול שאלה נוספת:

האם הציון שקיבלנו באמת משקף את התפקוד השפתי של הילד בחיי היום־יום?

לעיתים התשובה היא - לא בהכרח.

סיטואציית המבחן אינה דומה לחיי היום־יום

מבחן שפה אינו בודק רק שפה.

הוא דורש מהילד להבין את כללי הסיטואציה החברתית: להבין מה מצופה ממנו, לשתף פעולה עם אדם שאינו מוכר לו, לשמור על קשב לאורך זמן, להגיב לשאלות שאולי אינן מעניינות אותו ולהתמיד במשימות מובְנות.

כל אלה מערבים לא רק יכולות שפה, אלא גם קשב, ויסות, תפקודים ניהוליים, הבנה חברתית ומוטיבציה לשיתוף פעולה.

עבור חלק מהילדים עם ASD, דווקא הדרישות האלה הן שמקשות עליהם בזמן המבחן. כתוצאה מכך, הציון עלול להיות נמוך מהיכולות השפתיות שהם מפגינים בסיטואציות טבעיות, כאשר הם משחקים, משוחחים על תחומי העניין שלהם או מתקשרים עם אנשים מוכרים.

ומהצד השני...

יש גם מצבים הפוכים.

מבחן סטנדרטי בודק יכולות באופן מבודד. למשל, חלק אחד בודק אוצר מילים, חלק אחר בודק דקדוק, וחלק נוסף בודק הבנת שפה.

עבור ילדים מסוימים, דווקא הפירוק הזה למשימות נפרדות מקל עליהם. הם מצליחים להפגין ידע מרשים בכל אחד מהתחומים כאשר הם נבדקים בנפרד.

אולם בחיי היום־יום הם נדרשים לשלב את כל היכולות האלה בו-זמנית: להבין את בן השיח, לפרש את ההקשר, לבחור מילים מתאימות, לארגן משפט ולהגיב במהירות ובאופן מותאם לסיטואציה.

לכן, גם ציון גבוה במבחן אינו מבטיח שהתפקוד התקשורתי בחיי היום־יום יהיה באותה רמה.

אז איך נכון להעריך?

אחת המגבלות של מבחנים סטנדרטיים היא שהתוקף האקולוגי שלהם מוגבל. כלומר, הם אינם תמיד משקפים כיצד הילד משתמש בשפה במצבים טבעיים.

לכן, כאשר אני מעריכה ילד עם ASD, אני משתדלת לשלב בין מקורות מידע שונים: מבחנים סטנדרטיים, תצפיות בזמן משחק ואינטראקציה, שיחה עם ההורים ועם הצוות החינוכי והתרשמות מהאופן שבו הילד משתמש בשפה במצבים יומיומיים.

בסופו של דבר, השאלה אינה האם להשתמש במבחן שפה.

השאלה היא על איזו שאלה קלינית אנחנו מנסים לענות.

אם אנחנו רוצים להבין אילו יכולות שפתיות יש לילד - מבחן סטנדרטי יכול לתרום מידע חשוב.

אבל אם אנחנו רוצים להבין כיצד הילד משתמש בשפה כדי לתקשר בעולם האמיתי - אי אפשר להסתפק בציון. חשוב להעריך גם את התפקוד שלו בזמן אינטראקציה טבעית, נעימה ומשמעותית.