מה תפקידה של הדרכת הורים בטיפול התפתחותי?

המטרה המרכזית של טיפול התפתחותי במקצועות הבריאות, כמו קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק, היא לקדם את התפקוד וההתפתחות של הילד. הדרכת ההורים נועדה לתמוך בתהליך הטיפולי באמצעות ההורים, כך שהעקרונות והאסטרטגיות שנלמדים בטיפול יוכלו להשתלב גם בחיי היום־יום.

ההורה אינו הופך למטפל של הילד, ואחריות הטיפול אינה עוברת אליו. תפקידנו כאנשי מקצוע הוא לעזור להורה להבין את מטרות הטיפול, לזהות הזדמנויות במהלך היום ולמצוא דרכים לתמוך בילד שמתאימות לו ולמשפחה.

לדוגמה, אם אחת ממטרות הטיפול היא לקדם יוזמות תקשורת, אפשר לחשוב יחד עם ההורה כיצד לזהות הזדמנויות טבעיות לכך בזמן משחק, בארוחה או במהלך שגרת היום.

כדי שההורה יוכל להיות שותף משמעותי בתהליך, חשוב לבנות קשר המבוסס על אמון, הקשבה וכבוד לידע שההורה מביא איתו. ההורה מכיר את הילד שלו בהקשרים שאנחנו לא תמיד רואים, ולכן ההתבוננות והחוויה שלו הן חלק חשוב מהתהליך הטיפולי.

הצורך בהדרכת הורים נובע גם מכך שחלק גדול מהחיים והלמידה של הילד מתרחש מחוץ לחדר הטיפול. הוא משחק, אוכל, מתלבש, מתקשר עם בני המשפחה ומתמודד עם מצבים שונים במהלך היום - מצבים שאנחנו לא תמיד יכולים לראות במסגרת הטיפול.

לכן, הדרכת הורים מאפשרת לחבר בין מטרות הטיפול לבין החיים עצמם. המטרה אינה להוסיף להורה משימות, אלא לעזור לו לזהות בתוך השגרה הקיימת הזדמנויות שבהן הוא יכול לתמוך במטרות הטיפול.

למה לא מספיק לתת "כלים" בהדרכת הורים?

המילה "כלים" מופיעה הרבה בהקשר של הדרכת הורים. אבל כלי בפני עצמו לא מבטיח שההורה יידע מתי להשתמש בו, איך להשתמש בו, או מה לעשות כשהמציאות אינה מתנהלת בדיוק כפי שתכננו.

נניח שאיש המקצוע אומר להורה:

"כשהילד מתקשה, תציעי לו בחירה."

זו יכולה להיות המלצה מצוינת. אבל מה קורה כשהילד מסרב לשתי האפשרויות? מה עושים כשהוא כבר מוצף? ומה אם דווקא במצב הזה ההורה מתקשה להבין מה גרם לקושי מלכתחילה?

אותה אסטרטגיה יכולה להתאים לילד אחד ולא להתאים לאחר, או להתאים במצב אחד ולא באחר. לכן, חשוב שההורה לא רק יכיר את האסטרטגיה, אלא יבין מה עומד מאחוריה וילמד לזהות מתי היא מתאימה לילד ולמצב שבו הוא נמצא.

המטרה אינה שההורה יבצע את ההנחיה בדיוק כפי שניתנה לו, אלא שיוכל להבין את העיקרון שמאחוריה ולהתאים את הפעולה שלו לילד ולמצב.

כלי אומר לנו מה אפשר לעשות. הבנה עוזרת לנו לדעת מתי, איך ולמה לעשות זאת.

מה עושים במקום רק לתת הנחיות?

במקום להסביר להורה מה לעשות, אפשר ליצור תהליך שבו הוא מתבונן, מתנסה ומפתח בעצמו הבנה של הקשר בין הפעולה שלו לבין תגובת הילד.

לשם כך אפשר להשתמש בדרכי הדרכה שונות, בהתאם למצב ולמטרה. כאן נתמקד בשתי דרכים: שאלות רפלקטיביות ומשוב.

בשאלה רפלקטיבית אנחנו מזמינים את ההורה להגיע בעצמו להבנה. במשוב, לעומת זאת, אנחנו עוזרים לו לזהות ולנסח את הקשר בין הפעולה שלו לבין תגובת הילד.

לדוגמה, אמא עומדת לתת לילד חפץ שהיא מבינה שהוא רוצה. היא משתהה לרגע לפני שהיא נותנת לו את החפץ, והילד מרים אליה את מבטו.

במקום להסביר לאמא מיד מה גרם לילד להסתכל עליה, המטפלת יכולה לשאול:

"מה לדעתך עזר לו להסתכל עלייך?"

השאלה מזמינה את האמא להתבונן במה שקרה ולחשוב על הקשר בין מה שהיא עשתה לבין תגובת הילד.

אפשר גם לבחור בדרך של משוב:

"שמתי לב שהשתהית רגע, ואז הוא הסתכל עלייך."

משוב טוב אינו מסתפק ב"מצוין" או "עשית טוב". הוא מתאר מה ההורה עשה ומה התרחש בעקבות זאת, כך שההורה יכול לזהות מה קרה ולחשוב כיצד להשתמש בכך במצבים דומים בהמשך.

סיכום

הדרכת הורים היא חלק מתהליך ההתערבות, שמטרתו לאפשר להורה להבין טוב יותר את הילד ולתמוך במטרות הטיפול בתוך חיי היום־יום.

לכן, לצד הידע והאסטרטגיות שאנו מביאים, חשוב ליצור תהליך למידה שבו ההורה מתבונן, מתנסה, חושב ומקבל משוב.

הדרכת הורים טובה אינה רק מלמדת מה לעשות. היא מפתחת אצל ההורה הבנה שמאפשרת לו להשתמש במה שלמד גם כשהמטפל אינו שם.

רוצים להעמיק?

בקורס המתקדם "הדרכת הורים: מודל השותפות התפקודית" נעמיק בדרכים שבהן אנשי מקצוע ממקצועות הבריאות יכולים ליצור תהליך הדרכתי שמפתח אצל ההורה הבנה, התבוננות ויכולת להתאים את פעולותיו לילד ולמצבים שונים, ולתמוך בקידום התפתחותו.

על הכותבת

ד"ר רינת גולד היא קלינאית תקשורת ובעלת דוקטורט במדעי המוח, מרצה ומפתחת קורסים לאנשי מקצוע בתחומי התפתחות הילד, תקשורת ואוטיזם. מייסדת בית הספר המקוון, המציע הכשרה מקצועית לאנשי טיפול בתחומי ההתפתחות והאוטיזם.