אקולליה אצל ילדים: למה ילדים חוזרים על מילים ומה זה באמת אומר?

אתה רוצה לשתות?"

"אתה רוצה לשתות?"

אמא מסתכלת על הילד במבוכה.

"הוא פשוט חוזר על כל מה שאני אומרת", היא אומרת לי בתסכול.

האם הוא לא הבין את השאלה?

האם הוא מתעלם ממנה?

ואולי... זו בכלל הדרך שלו לענות?

לתופעה הזו יש שם - אקולליה. רבים מכירים אותה כחזרה על מילים או משפטים, אבל אם נתבונן רק בחזרה עצמה, נפספס את השאלה החשובה באמת:

מה הילד מנסה להשיג באמצעותה?

במאמר הזה נבין מהי אקולליה, מדוע היא יכולה להופיע כחלק מהתפתחות תקינה וגם אצל ילדים עם אוטיזם, ובעיקר - כיצד אפשר להבין טוב יותר את מה שהילד מנסה לומר.

מהי אקולליה?

אקולליה היא חזרה על מבעים. המבעים יכולים להיות כאלה שנאמרו על ידי אדם אחר או כאלה שנשמעו באמצעי מדיה, כמו תוכנית טלוויזיה.

במבט ראשון, אקולליה עשויה להישמע כמו חזרה אוטומטית על מילים, ללא משמעות. אבל בפועל, החזרה על המילים היא רק מה שאנחנו שומעים. כדי להבין את הילד, צריך להבין למה הוא משתמש בהן.

זו נקודה חשובה, משום שאותה התנהגות בדיוק יכולה לשרת מטרות שונות אצל ילדים שונים. לכן, כשאנחנו מזהים אקולליה, לא מספיק לשאול "מה הילד אמר?" השאלה החשובה באמת היא "מה הילד ניסה לומר?"

על השאלה הזו ננסה לענות לאורך המאמר.

האם אקולליה היא תמיד סימן לאוטיזם?

התשובה הקצרה היא לא.

אקולליה אינה ייחודית לאוטיזם. למעשה, היא מופיעה גם אצל ילדים בהתפתחות טיפוסית כחלק מתהליך רכישת השפה. אצל ילדים צעירים, חזרה על מילים ומשפטים היא אחת הדרכים שבהן הם מתרגלים את השפה, מעבדים את מה ששמעו ולומדים להשתמש בה בעצמם.

אצל רוב הילדים, השימוש באקולליה פוחת בהדרגה ככל שהשפה מתפתחת והם מסוגלים לייצר יותר ויותר מבעים משל עצמם.

יחד עם זאת, אצל חלק מהילדים האוטיסטים האקולליה נמשכת גם מעבר לגיל שבו היא בדרך כלל חולפת, ולעיתים היא מופיעה בתדירות גבוהה יותר.

לכן, עצם קיומה של אקולליה אינו מאפשר להסיק אם ילד הוא אוטיסט או לא. כדי להבין את המשמעות שלה, צריך להסתכל על התמונה הרחבה: ההתפתחות הכללית של הילד, יכולות התקשורת שלו, ההבנה שלו, המשחק, האינטראקציה החברתית ומאפיינים נוספים.

אקולליה היא מאפיין אחד מתוך מכלול שלם, ולא אבחנה בפני עצמה.

למה ילדים משתמשים באקולליה?

לאורך השנים פגשתי ילדים רבים שהאקולליה שלהם פורשה בטעות כחזרה חסרת משמעות. כמעט תמיד, כשעצרנו להתבונן בהקשר ולהקשיב למה שהילד מנסה לומר, התגלתה תמונה מורכבת ומעניינת הרבה יותר.

אם יש דבר אחד שחשוב להבין על אקולליה הוא שלא כל חזרה על מילים מעידה על אותו הדבר.

כאשר ילד חוזר על משפט, קל להתרכז במה שהוא אמר. אבל כדי להבין את משמעות האקולליה, חשוב לשאול שאלה אחרת:

לשם מה הילד השתמש במבע הזה?

התשובה אינה תמיד זהה. אצל ילדים שונים, ולעיתים אפילו אצל אותו ילד במצבים שונים, אקולליה יכולה למלא תפקידים שונים.

כך למשל, אמא שואלת את בנה: "אתה רוצה לצאת לחצר?" והוא עונה: "אתה רוצה לצאת לחצר?" במבט ראשון נדמה שהוא רק חזר על השאלה. אבל כשהאם ניגשת לדלת, גם הוא קם, רץ להביא את הנעליים ומחכה שתפתח את הדלת. במקרה הזה, החזרה על המילים הייתה הדרך שלו לומר "כן".

במקרה אחר, ילדה חוזרת שוב ושוב על משפט מתוך תוכנית טלוויזיה מוכרת בכל פעם שהיא נכנסת למקום חדש. רק כאשר מתבוננים בהקשר, מתברר שהמשפט מופיע בעיקר במצבים שמציפים אותה. כאן האקולליה אינה מיועדת לתקשר עם הסביבה, אלא מסייעת לה להתמודד עם חוסר הוודאות ולהרגיע את עצמה.

שני הילדים משתמשים באקולליה, אבל לא מאותה סיבה. לכן אי אפשר להבין את משמעות האקולליה מתוך המילים בלבד. כדי להבין אותה צריך להתבונן גם בהקשר שבו נאמרו הדברים, במה שקרה לפני כן, ובתגובה של הילד לאחר מכן.

אז איך נכון להגיב לאקולליה?

אין דרך אחת נכונה להגיב לאקולליה. הדרך המתאימה תלויה בתפקיד שהיא ממלאת עבור הילד באותו רגע. לכן, לפני שמנסים לשנות את הדיבור שלו, חשוב לנסות להבין מה הוא מבקש לומר.

שלושה עקרונות יכולים לעזור:

1. נסו להבין את הכוונה, לא רק את המילים

כאשר ילד משתמש באקולליה, שאלו את עצמכם: מה קרה רגע לפני? למה הוא הגיב דווקא עכשיו? האם הוא מבקש משהו, עונה על שאלה, מוחה, או אולי פשוט מנסה להמשיך את האינטראקציה?

לעיתים, ההקשר שבו נאמרו הדברים חשוב יותר מהמילים עצמן.

2. תנו לילד מודל, במקום לדרוש ממנו לחזור

כאשר הילד משתמש באקולליה כדי לתקשר, אין צורך לתקן אותו או לדרוש ממנו לנסח את המשפט מחדש. במקום זאת, אפשר לתת לו מודל של המשפט כפי שהיה אומר אותו מנקודת מבטו.

לדוגמה, אם הילד אומר: "אתה רוצה לשחק?", אפשר להשיב: "אתה מתכוון אני רוצה לשחק". כך הילד שומע את הניסוח המתאים, מבלי לחוות תיקון או ביקורת.

3. צרו אינטראקציה שמזמינה תקשורת

ילדים רבים משתמשים באקולליה כאשר השיחה מבוססת בעיקר על שאלות ותשובות. במקום להעמיס בשאלות, נסו להצטרף למה שמעניין את הילד, להגיב למה שהוא עושה, ולהשאיר מקום ליוזמה מצדו.

אינטראקציה כזו מפחיתה את הלחץ "לענות נכון", ומעודדת תקשורת טבעית יותר.

בסופו של דבר, המטרה אינה להעלים את האקולליה. המטרה היא לעזור לילד לפתח דרכים מגוונות ומדויקות יותר להביע את עצמו. אצל ילדים רבים, האקולליה היא שלב בהתפתחות התקשורת, והיא יכולה להפוך בהדרגה לשפה יצירתית וגמישה יותר.

לסיכום

אקולליה היא הרבה יותר מחזרה על מילים. לעיתים היא חלק טבעי מהתפתחות השפה, ולעיתים היא משקפת את הדרך שבה הילד מתקשר, לומד, מעבד מידע או מווסת את עצמו. לכן, לפני שמנסים להפחית את האקולליה, חשוב להבין מה היא משרתת עבור הילד.

כאשר אנחנו מצליחים להסתכל מעבר למילים עצמן ולהבין את הכוונה שמאחוריהן, אנחנו יכולים להגיב בצורה מדויקת יותר ולתמוך בהתפתחות התקשורת של הילד.

אז מה חשוב לזכור?

✔️ אקולליה היא לעיתים ניסיון לתקשר.

✔️ המשמעות של האקולליה תלויה בהקשר.

✔️ לפני שמגיבים – נסו להבין מה הילד מנסה לומר.

אם המאמר חידש לכם או עזר לכם להבין את האקולליה מזווית אחרת, שתפו אותו. ייתכן שהוא יעזור גם להורים ולאנשי מקצוע אחרים שמנסים להבין מה הילד באמת מנסה לומר.

על הכותבת

ד"ר רינת גולד היא קלינאית תקשורת, בעלת דוקטורט במדעי המוח ומייסדת בית הספר המקוון. היא מרצה לאנשי מקצוע ומפתחת קורסים בתחומי התפתחות הילד, תקשורת חברתית ואוטיזם.