מה הקשר בין השעון הביולוגי של תינוק לבין היכולת שלו לשחק, להתרכז ולהסתדר עם חברים?

מסתבר שהכול מתחיל במחזוריות.

מחזורים ביולוגיים, כמו מחזור השינה והערות, מאופיינים בשינויים מחזוריים בהתנהגות ובפעילות הפיזיולוגית של הגוף, למשל בהפרשת הורמונים.

את המחזוריות הזו מווסת "השעון הביולוגי", שממוקם באזור במוח הנקרא היפותלמוס, בגרעין המכונה Suprachiasmatic Nucleus (SCN). תפקידו לסנכרן את תהליכי הגוף עם השינויים המחזוריים בסביבה, ובראשם מחזור האור והחושך.

השעון הביולוגי מתחיל להתפתח כבר במהלך ההיריון וממשיך להבשיל בחודשים הראשונים לאחר הלידה. ככל שהוויסות הביולוגי של התינוק מתבסס, הוא נעשה פנוי יותר להשתתף במחזוריות שמאפיינת אינטראקציות חברתיות. במקביל, אותן אינטראקציות עצמן ממשיכות לעצב ולחזק את יכולות הוויסות שלו.

אינטראקציות פנים-אל-פנים בין הורה לתינוק הן דוגמה למחזוריות חברתית. ההורה מחייך, התינוק מחזיר חיוך. ההורה מדבר, התינוק מקשיב ומשמיע קול. כל אחד מגיב לאחר, וההתנהגות של כל אחד משפיעה על ההתנהגות של השני.

אינטראקציות מתואמות כאלה מספקות לתינוק אינספור הזדמנויות לפתח ויסות רגשי. הוא לומד בהדרגה להירגע בעזרת ההורה, לשאת עוררות ולהתמודד עם שינויים במצבו הרגשי.

כאשר הפעוט גדל, חלק ניכר מהאינטראקציות שלו מתרחש סביב משחק. במהלך המשחק ההורה מתכוונן ליוזמות של הפעוט, מציע רעיונות חדשים, מרחיב את המשחק הסימבולי ומתאים את עצמו לקצב שלו. אינטראקציות כאלה תורמות גם להתפתחות ויסות הקשב, משום שהפעוט מתרגל להתמקד, לעבור בין רעיונות ולשמור על מעורבות לאורך זמן.

בהמשך, בתקופת הילדות, נוסף מרכיב חדש ומשמעותי: אינטראקציות עם בני הגיל. משחק משותף עם ילדים אחרים מזמן הזדמנויות לתרגל ויסות התנהגותי – להמתין לתור, לדחות סיפוקים, להתפשר, להתמודד עם תסכול ולהתאים את ההתנהגות לדרישות החברתיות.

אפשר לראות את התפתחות הוויסות כרצף מתמשך:

ויסות ביולוגי ← ויסות רגשי ← ויסות קשב ← ויסות התנהגותי

כמובן, אין מדובר בשלבים נפרדים לחלוטין. כל אחת מרמות הוויסות ממשיכה להתפתח ולהשפיע על האחרות, והאינטראקציות עם הסביבה מלוות את התהליך לכל אורכו.

כשאנחנו פוגשים ילד שמתקשה בוויסות, חשוב לזכור שלא מדובר ביכולת אחת. ויסות הוא מערכת מורכבת שמתפתחת בהדרגה – מהמנגנונים הביולוגיים הראשוניים, דרך הקשר עם המבוגר, ועד להתמודדות עם האתגרים החברתיים של הילדות.

התיאור הזה מבוסס על מחקריה המרתקים של פרופ' רות פלדמן. בקורס "התפתחות תקשורת בינקות" נעמיק בקשר שבין ויסות לבין אינטראקציה – מהרמה הפיזיולוגית ועד לרמה ההתנהגותית. הקורס מעניק כלים לזיהוי אינטראקציות מיטיבות, להבנת התהליכים ההתפתחותיים המוקדמים וליישום הידע בעבודה הקלינית.