השתכללות יכולת הוויסות בשנות הינקות והילדות

מחזורים ביולוגיים, כמו מחזור שינה-ערות, מאופיינים בשינויים בהתנהגות ובשינויים ברמה המולקולרית (למשל, שינויים ברמות הורמונים המופרשים בגוף).

"השעון המחזורי" נמצא באזור במוח המכונה היפותלמוס (בגרעין ששמו suprachiasmatic nucleus), ותפקידו לסגל את הפיזיולוגיה שלנו לשינויים מחזוריים בסביבה.

השעון המחזורי מבשיל ומתייצב בשליש האחרון של ההיריון ומהווה בסיס לוויסות (התאמה) ביולוגי של התינוק לסביבה שלו.

רק כאשר תינוק מווסת ברמה הביולוגית, הוא יכול להיות פנוי למחזוריות שמאפיינת אינטראקציה.

אינטראקציות פנים-אל-פנים כוללות מחזורים של התנהגויות חברתיות כך שהתינוק וההורה משפיעים זה על זה ומשנים את הבעות הפנים שלהם בהתאמה.

אינטראקציות מתואמות כאלה מהוות תשתית להתפתחות ויסות ברמה גבוהה יותר, ויסות רגשי.

בהמשך, כאשר התינוק גדל, חלק ניכר מהאינטראקציה היא סביב משחק.

בזמן משחק ההורה מתכוונן לפעוט, מציע רעיונות ומרחיב את היכולת הסימבולית שלו.

אינטראקציות כאלה מהוות בסיס להתפתחות ויסות הקשב של הפעוט.

לאחר מכן, בתקופת הילדות, ילדים מתנסים בסוג אינטראקציות חדש: אינטראקציות עם בני הגיל.

סוג כזה של אינטראקציות מהווה הזדמנות לתרגול ויסות-התנהגותי, כלומר, לדחות סיפוקים ולהתאים את עצמו לדרישות החברתיות.

למעשה רמות הוויסות הולכות ומשתכללות עם הגיל ועם ההתנסות החברתית.

מוויסות ביולוגי => לוויסות רגשי => לוויסות קשב => לוויסות התנהגותי.

התיאור הזה מבוסס על מחקריה המרתקים של פרופ' רות פלדמן, אוניברסיטת רייכמן. בקורס התפתחות תקשורת בינקות תמצאו הרחבה על ויסות ועל הקשר בינו לבין אינטראקציה ברמה הפיזיולוגית וההתנהגותית. תקבלו כלים לזיהוי אינטראקציה מיטיבה והיבטים מהותיים נוספים בהתפתחות תקשורת.