האם כדאי לי להעביר אבחון שפה לילד עם ASD?

זו שאלה שחזרה בכל מפגש הדרכה שקיימתי השבוע.

תחילת שנה וצוותי המטפלים במסגרות החינוך המיוחד

עסוקים בהכרות עם הילדים ובהערכת הצרכים שלהם.

קיים פיתוי גדול להשתמש באבחון שפה,

כזה שבסופו יש מספר, אפשר לתת לילד ציון

והציון הזה מגדיר אם הילד מתפקד בהתאם לגילו.

אבחנים הם חשובים ויש להם יתרונות רבים.

העניין הוא שעבור ילדי ASD ציון במבחן שפה

עלול להיות כזה שלחלוטין לא משקף את התפקוד השפתי של הילד.

סיטואציה של מבחן דורשת עיבוד חברתי:

הבנה של הסיטואציה של מבחן,

מה התפקיד החברתי של מי שבוחן אותי (לכוון ולשאול)

מה התפקיד החברתי שלי (להקשיב ולענות).

בנוסף, כדי לתפקד בסיטואציה הזו

אני צריך מוטיבציה להיות באינטראקציה,

להבין שאם אני אתפקד טוב

הבוחן יחשוב עלי דברים טובים.

כל אלה ועוד עשויים להיות מאתגרים עבור ילדים עם אוטיזם,

והדבר יפגע מאוד ביכולתם לתפקד ספציפית בזמן המבחן.

בעוד שבהקשר טבעי,

כשיש להם מוטיבציה

יתכן שיפגינו יכולות שפה טובות יותר.

==> אז עבור ילדים אלה,

מבחן השפה עשוי להסתכם בציון נמוך בהשוואה

לתפקוד שלהם בזמן אינטראקציה יומיומית.

נקודה נוספת.

מבחן סטנדרטי בודק יכולות במבודד.

למשל, במבחן שפה, קיים חלק שבודק אוצר מילים וחלק אחר בודק דקדוק וכן הלאה.

עבור ילדים מסוימים, בידוד היכולות יכול להקל מאוד.

==> עבור ילדים אלה הציון באבחון עשוי להיות גבוה יותר

ולא ישקף את התפקוד שלהם ביומיום,

כשהם נדרשים להוציא לפועל את כל היכולות במקביל,

במהירות ובאופן מותאם לסיטואציה בה הם נמצאים.

אז אם בכל זאת משתמשים במבחן שפה סטנדרטי,

חשוב לקחת בחשבון שהוא מוגבל ביכולתו לשקף נאמנה את תפקודו של הילד ביומיום

ולכן אני תמיד ממליצה לבצע הערכה מקיפה בזמן אינטראקציה טבעית,

שהיא גם נעימה ומעניינת לילד.